שושנה גנז // "בקצה השמים בסוף המדבר…"

שושנה גנז // "בקצה השמים בסוף המדבר…"

בגלריה הגדולה בית גבריאל 28.5-25.6.2017

לא רבים הם המקומות בעולם בהם יכול אדם לעמוד על ראשו של הר גבוה, לצפות אל האופק סביב סביב ולחזות בעוצמתו של הטבע.
נמיביה - נקייה מאספלט, חפה מבנייני בטון, כמעט ללא מגע ידו של האדם, כך נגלתה לי הארץ  אדירת הממדים הזו.

מרחבים עצומים של חולות אדומים נודדים, הרים קרחים, נופים עוצרי נשימה, חופיו של אוקיינוס קר וזועף, ובנוסף לכל אלו בעלי החיים הגדולים: הפילים החסונים, הג'ירפות הענוות, הקודו המשורטט, חיות הטרף והציפורים הצבעוניות כל כך, וביניהם השבטים, אנשי ההימבה אדומי העור המקושטים ועוד...

הטיול לנמיביה היה עבורי שיא חדש, רגעים בהם הרגשתי את כוחה של המצלמה להניע אותי, לחדד את החושים, להתרגש  מקרן אור על גבו של חזיר הבר בצידי הדרכים , להתלהב מראשה של הג'ירפה ארוכת הצוואר הנגלית לי מבין סבך הענפים, לחכות בשקט, בשקט ובמלוא ההדר לטקס השתייה של בעלי החיים הגדולים, הניגשים בזה אחר זה אל ברכת המים.

מקווה שאצליח להעביר אליכם הצופים בתערוכה, משהו מקשת הרגשות שהציפו אותי באותה עת. ואולי, מי יודע... אצליח בתמונות אלו לשמר, ולו במעט, את תחושת העוצמה שבנופיה הבתוליים של  נמיביה.